צמחי מרפא
בראייה נטורופתית חוקרת- גישה טבעית לשמירה על הבריאות
מאת אליס ענן, יו"ר העמותה, נטורופתית מוסמכת והרבליסטית קלינית
צמחים הידועים בטיפול מהמסורות העתיקות במשך מאות ואלפי שנים (סין, הודו, יוון, מזה"ת, אירופה, אמריקה ועוד) וחלקם אף נחקרו מדעית. בימינו צמחים אלו משמשים את ההרבליסטים הקליניים בטיפול, גם בפתולוגיות שונות וגם לחיזוק כללי של הגוף, להתמודדות עם סטרס ולהרגעה בפרט. זהו כלי מאוד עוצמתי, אך יש להיעזר באנשי מקצוע ולנקוט בזהירות הראויה, מאחר ולא כל צמח בטוח לשימוש בכל מצב ולאורך זמן.
דוגמה לצמח הידוע כבעל תכונות מרגיעות בהרבליזם המסורתי הוא סקוטלריה לטריפלורה Scutellaria lateriflora. הצמח נחקר ובבדיקה על עכברים* נמצא שהוא דוחה את מחלת קרויצפלד-יעקב.
צמחים מרגיעים ידועים נוספים שניתן לצרוך גם בחליטות- ולריאן, ורבנה, קמומיל, שיבולת שועל, מנטה חריפה, לבנדר, פסיפלורה ועוד אחרים.
צמח נוסף שנחקר רבות בבעיות זיכרון הינו ג'ינקו בילובה Ginkgo biloba. הצמח מגביר את זרימת הדם למוח ומכיל נוגדי חמצון רבים השומְרִים על תאי הדם במוח. מחקרים הראו את יעילותו בבלימה של תסמינים הקשורים לירידה בזיכרון ובריכוז על ידי תוסף עם תמצית מתוקננת (לפי תקן) של הצמח המכילה 24% פלבונואידים ו-6% דיטרפנים (ג'ינקולידים). צמח נוסף שמגביר זרימת דם היקפית וזרימת דם למוח הוא רוזמרין. ניתן לצרוך אותו בחליטה או לשלב אותו במזון.
ברפואת הצמחים יש קבוצה נוספת החשובה לתמיכה בסטרס ממושך המסייעת לחיזוק כושר העמידות הפיזית והמנטלית- והיא קבוצת האדפטוגנים. קבוצה זו כוללת צמחים כמו- וויתניה משכרת, סנטלה, רודיולה, אסטרגלוס ועוד. אלו רק חלק מקבוצות צמחים שמשולבים באסטרטגיה טיפולית כוללת, וכדאי לפנות להתייעצות עם הרבליסט קליני להתאמת פורמולה אישית בזמנים של מתח ממושך.
אני ממליצה לא להסתמך על כך לאורך זמן, אלא להשתמש רק לקידום השגת האיזון בתקופות קושי.
תוספי מזון
תחום תוספי המזון התרחב מאוד בעשור האחרון, ואולם יש לדעת שיש לצרוך אותם בשיקול דעת מקצועי שכן מדובר בחומרים לא תמימים, שיכולים גם להזיק. חלקם אף מכילים חומרים סינטטיים ויכולים לגרום לתופעות לוואי ולכן חשוב לקרוא את הרכיבים. בכל אופן, מומלץ לא לצרוך אותם לאורך זמן כי הם גם יכולים לגרום לרעילות. מחקרים הראו שכמות רבה מדי מפרה את האיזון הכול כך חשוב של כל רכיב, ויכולה לגרום לחוסר באחר ואף למחלות.
ההמלצה הגורפת היא קודם כל להסתמך על תזונה איכותית ומגוונת (מבלי להגזים בשום דבר) כיוון שבמזון כמעט ולא מגיעים למצב של רעילות. הגוף בדרך כלל יודע לווסת את העודפים באופן טבעי החוצה. כשיש פתולוגיה שיש לטפל בה, או תקופות שנדרשת תוספת משמעותית, מצבים ממושכים של צריכת אלכוהול, עישון, קפאין ברמה גבוהה, או צריכת תרופות שונות, גלולות למניעת היריון, סותרי חומצה וכדומה המשפיעים על רמת הוויטמינים והמינרלים, כדאי ראשית לנסות להפחית בחומרים כמה שאפשר. כמו כן, אפשר להיעזר בשייקים בריאותיים עם מזונות־על (סופרפוד) כפי שמפורט בסעיף תזונה, ורק במידת הצורך להיעזר בתוספים באמצעות איש מקצוע על מנת לדייק ולהתאים ספציפית את מה שנדרש ולזמן הנדרש עד לחזרה לאיזון.
טוב להשתמש בתוספים שקשורים לחיזוק מערכת העצבים על פי הפירוט בסעיף תזונה מבחינת ויטמינים ומינרלים, עם דגש על קבוצת ויטמיני B (כקבוצה), אומגה 3 ופרוביוטיקה (פירוט בהמשך). נוגדי חמצון חשובים נוספים שהוכחו במחקרים רבים וכדאי לציין- Q10 (קו־אנזים 10), חומצה אלפא ליפואית, N) NAC-אצטיל ציסטאין), ועוד ברכיבים צמחיים שונים. כמו כן, חשוב לדעת כי הויטמינים (A, C, E) נוגדי החמצון עובדים כרשת בסינרגיה. בסופו של דבר חשוב לשפר את התזונה בכדי לקבל את הסינרגיה הנכונה בין כל הרכיבים הנחוצים. פורסמו בהקשר המחלה גם נוגדי חמצון נוספים, אותם גם ניתן לצרוך כתוספים, אך יש להיזהר בשימוש לאורך זמן, ומומלץ כאורח חיים בריא לצרוך מהמזונות- קוורציטין וכורכומין.
כורכומין
הכורכומין התפרסם לראשונה בעיקר בעקבות הפעילות האנטי דלקתית שלו. אולם במשך הזמן מצטברים עוד ועוד מחקרים שמוכיחים את פעילותו החשובה בהיבטים רבים בגוף וגם למוח. בינהם, גם שיפור זרימת דם היקפית שחשובה למוח, שיקום ותמיכה במערכת העצבים, נוגד חמצון ואף נוגד דיכאון.
פטריות מרפא
(מופיעות בשוק כתוסף, אך בעצם שייכות לקטגוריית צמחי מרפא)- ידועות מאוד במסורת המזרח הרחוק ויש מחקרים רבים התומכים בפעילותן הרפואית לחיזוק הגוף במצבי חולשה, והבולטים בינהם- קורדיספס, גנודרמה (ראישי), היריסיום ושיטאקי.
תוספים של שמן זרעי ענבים ומרכיביו האנטי אוקסידנטיים (רזבטרול ועוד) נחקרו רבות במחלות מוח ניווניות ונמצאו כיעילים במחלת אלצהיימר ובמחלות מוח ניווניות נוספות (פרקינסון ועוד) במודלים של עכברים*.
כמו כן, קיים מחקר על שמן זרעי רימון שנמצא כדוחה את המחלה במודל של עכברים* (מדיווחי משפחות לא עזר במקרים של חולים, ויש דיווח על שתי חולות שצרכו במשך 5 שנים וחלו בכל זאת). בכל מקרה, אנחנו לא בעד פיזור הבטחות על סמך תוצאות מחקר בעכברים בלבד, וגם לא בעד חומרים שהוסיפו להם תוספים מלאכותיים שעלולים להזיק, במיוחד אם מובטח שהם עוברים את מחסום דם המוח. ראו גם כתבה על כך בעיתון הארץ.
מחקר שפורסם בשנת 2021 נותן סקירה על המכניזם של נוגדי החמצון בתאים. דיון נוסף בהקשר זה ניתן לקרוא גם באתר של מכון דוידסון שמציין את יעילותם הפחותה של נוגדי החמצון מלקיחת תוסף לעומת צריכת מזונות המכילים נוגדי חמצון אלו. רשימה של מזונות עם פוליפנולים לפי סולם ערכים שנבדק במחקר.
פרויביוטיקה
תוספים של חיידקי מעיים טובים הנקראים מיקרוביוטה או מיקרוביום, המסייעים בהזנת הגוף ביצירת ויטמינים (חלק מויטמיני K2 ,B), אנזימים, בחיזוק מערכת העיכול, בשיפור הספיגה של רכיבים תזונתיים ובחיזוק מערכת החיסון ומערכת העצבים. תחום חשוב זה חדש יחסית ועדיין מתפתח ונחקר. בתוסף מומלץ שיהיו לפחות 7-10 זנים, ולפחות כמות של 10 מיליון חיידקים בכמוסה. מהמזון מומלץ לצרוך סיבים תזונתיים (מצויים בירקות ופירות וקליפתם) המזינים את אוכלוסיית החיידקים ומסייעים לשגשוגה.
בכל מקרה, ההמלצה לתוספים באופן עקרוני מוגבלת לזמן אקוטי והיא נועדה לסייע לגוף לחזור לפעילות תקינה ומאוזנת, כאשר יש לחזור ולהסתמך על תזונה איכותית ולא לנוון את יכולותיו הטבעיות של הגוף.
אם יש לכם אפשרות, ההמלצה שלי היא בדיקה תקופתית, לפחות אחת לשנה, לבדוק פרופיל מלא של ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון כדי לדעת בדיוק מה יש לאזן, ולא לקחת תוסף ללא הצדקה. בדיקה זו ניתן לבצע במעבדות הפרטיות, ובדרך כלל לקבל החזר מביטוח בריאות פרטי תחת סעיף בדיקות אבחנתיות (יש לבדוק מראש עם סוכן הביטוח) כ־80% מעלות הבדיקה.
*בכל המחקרים המתבססים על עכברים, יש לדעת שהם מודל מוגבל ומצומצם ולא מתאים בהכרח לבני אדם. לצורך הוכחה נדרשים מחקרים קליניים על בני אדם.